כלל חברה לביטוח בע"מ נ' כותאני

פסק דין

לפני תביעת שיבוב בגין נזקים שנגרמו לרכב שבוטח על ידי התובעת באירוע תאונת דרכים.

התובעת טענה כי ביום 9.7.04 שעה 13:30 או בסמוך לכך בעת שרכב התובעת יצא מחניון דיזינגוף סנטר בתל אביב ולאחר שהנהגים בכלי רכב אפשרו לה את הפניה שמאלה, עקף הנתבע שרכב על אופנוע את כלי הרכב תוך כדי חצית קו הפרדה רצוף. האופנוע נכנס לנתיב נסיעת רכב התובעת ופגע בו בצדו השמאלי קדמי.

בכתב ההגנה טען הנתבע כי הוא לא עקף כלי רכב. לטענתו הוא נסע ישר בנתיבו ואילו רכב התובעת הוא שנכנס לנתיב נסיעתו.

בדיון שהתקיים לפני שמעתי את עדויותיהם של הנהגת ברכב התובעת ושל הנתבע.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות ואת טיעוני ב"כ צדדים החלטתי לדחות את התביעה.

אני מעדיף את גרסת הנתבע להתרחשות התאונה שהייתה עקבית וסדורה. הנתבע בעדותו לפני אמר כי הוא נסע בנתיב השמאלי מבין שניים. לדבריו מימין לנתיב הנסיעה הימני ביותר עמדו רכבים חונים. רכב שהיה מימינו האט או עמד מסיבה לא ידועה לו. בעת שהוא היה בנסיעה כאמור, יצא לפתע רכב התובעת מהחניון ונכנס לנתיב נסיעתו. למרות ששניהם בלמו ארעה התנגשות קלה.

גרסתה של נהגת התובעת הייתה בלתי עקבית והשתנתה מספר פעמים במהלך עדותה. בתחילת עדותה היא אמרה כי בעת שהייתה ביציאה מהחניון, היה רכב אחד שנהגו עצר על מנת לתת לה זכות קדימה ולאפשר את יציאתה מהחניון ולפנות שמאלה. בעת שהיא הסתכלה ימינה, הגיע האופנוע רכוב על ידי הנתבע. זה חצה את קו ההפרדה הרצוף הקיים במקום ומכאן שנסע בנתיב הנגדי במקום אסור ופגע ברכבה. לבקשת ב"כ הנתבע היא אף שרטטה תרשים המתאר את גרסתה (ת/1).

בהמשך חקירתה הנגדית ובעקבות שאלת ב"כ הנתבע התברר כי נפלה אצלה טעות. היא תקנה את עדותה ואמרה שבמקום היו שני נתיבים המאפשרים נסיעה בכיוון נסיעת האופנוע. לדבריה נהגים של שני כלי רכב ולא אחד, עצרו ואפשרו לה לצאת מהחניון כך שהאופנוע עקף את שני כלי הרכב. לבקשת ב"כ הנתבע היא שרטטה תרשים נוסף המתאר זאת (ת/2).

בהמשך ולאחר שב"כ הנתבע אמר לה כי בנוסף לשני נתיבי הנסיעה, היו מכוניות שחנו בצד ימין של הדרך ולכן ייתכן והיא שגתה כשאמרה כי שני כלי רכב עמדו ונתנו לה זכות קדימה, היא השיבה שבמקום יש סימון אדום לבן האוסר על חנייה ולכן לא היו שם כלי רכב ומיד אחר כך היא תקנה את עדותה הקודמת ואמרה שהיא חלפה על פני רכב אחד בלבד שנהגו נתן לה זכות קדימה.

יש לציין כי בהודעה שמסרה הנהגת לתובעת ואשר צורפה לכתב התביעה היא כתבה כי שני רכבים עמדו כדי לאפשר לה לפנות שמאלה.

מדובר בשינויי גרסה בעניינים, אשר הנם בלב המחלוקת בין הצדדים, ולפיכך הדבר פועל לחובתה של התובעת ולהעדפת גרסת הנתבע שהובאה לעיל.

מכל מקום התרחשות התאונה מיד בסמוך ליציאת נהגת התובעת מחניון וניסיונה לפנות שמאלה כאשר מבטה מופנה לימין מלמד על אחריותה של נהגת התובעת.

יש לציין כי נהגת התובעת אמרה כי לאירוע התאונה היה עד ראיה. לדבריה למרות בקשתה הוא סרב לבוא ולהעיד. התובעת לא זימנה עד זה לעדות באמצעות בית המשפט ולפיכך יש להניח כי אם זה היה מתייצב הוא היה מעיד לרעתה.

שקלתי האם יש להטיל אחריות כלשהי לתאונה על הנתבע. מעדותו שלא נסתרה עולה כי הוא נסע במהירות 20 קמ"ש בלבד. מעדותו גם התרשמתי כי הוא ראה את הרכב שנטען כי נהגה נתן לרכב התובעת זכות קדימה מאט או עוצר רק כאשר רכב זה היה מימינו ובמקביל אליו. בהתחשב במרחק הקצר שגמע מאותו מקום ועד מקום התאונה אני סבור כי אין להטיל עליו אחריות לאירוע.

יתרה מכך, אף אם הייתי מוצא ליחס לנתבע אחריות כלשהי לאירוע, איני סבור כי יש לחייבו בתשלום כלשהו. מעדותה של נהגת התובעת התברר כי כשבוע לפני מועד התאונה רכבה היה מעורב בתאונה נוספת. הנתבע טען כי הנזקים הנתבעים לא נגרמו בעקבות האירוע נושא התביעה, שכן לדבריו צדו הימני של האופנוע שפשף קלות את רכבה של רכב התובעת. מאחר ששמאי התובעת לא התייצב לדיון, זאת למרות החלטתי המפורשת שנתנה בעקבות בקשתו של ב"כ הנתבע לחקור אותו על חוות הדעת, הרי שאין מקום לקבוע כי הנזקים הנתבעים נגרמו באירוע התאונה נושא התביעה.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט בסך של 500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 1,600 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ב אדר תשע"ב, 16 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.